עולם ללא חבילת גלישה? תיאוריה מול מציאות
קמתי בוקר אחד בשקט, בלי הפרעות, הכנתי לי קפה והתיישבתי במרפסת, נהנה מהבריזה הסתווית. כשיצאתי מהבית הרגשתי שמשהו חסר. ואז זה הכה בי, נגמרה לי חבילת הגלישה.
מערכת פלאפון | 12/12/17 | 15:18 | זמן קריאה: 2 דקות
היום התחיל מושלם!
היה לי שקט, אף אחד לא חיפש אותי, לא שלח לי הודעות, לא "וויצפ" ואפילו המיילים שותקו.
בעבודה הכל התנהל כשורה, פתחתי את המייל, והתחלתי לעבוד, כמו בכל יום.
חזרתי הביתה ואשתי קפצה עליי בחיבוקים "קשה לי שאתה בלי Whatsapp, התגעגעתי אליך..."
בסוף היום הנחתי את הראש על הכרית והבנתי, אני לא מפסיד כלום, שקט לי, נעים... נרדמתי.
טלפון מהמשרד. "אתה בדרך? היפני כבר פה"
לא קפצה לי תזכורת.. אני באיחור מטורף, יש לי ישיבה עם לקוח חשוב, יפני אותנטי, מיפן והכל! אסור לי לאחר!
בלי מקלחת, בלי קפה, התלבשתי ורצתי מהבית.
אני מנסה להספיק לישיבה שמתחילה עוד 10 דקות ובלי Waze אין לי מושג תוך כמה זמן אגיע.
מחנה את הרכב, רץ במדרגות, מגיע למסדרון ורואה את היפנים הולכים. ארז המנכ"ל נתן לי את המבט המאוכזב שלו: "מה קורה איתך? אתה לא מקבלים מיילים?!"
אמרתי לו שנגמרה לי חבילת הגלישה, אבל עוד לפני שסיימתי הוא קטע אותי: "אני מציע שתיקח כמה ימים חופש, אתה לא איתנו..."
כשירדתי לרכב חיכה לי שם דו"ח, 250 ש"ח, חנייה בכחול לבן, כי לא יכלתי להפעיל פנגו.
הגעתי הביתה, מיכל לא הייתה שם, התקשרתי אליה וחברה שלה ענתה לי בלחש: "אני מאוד מקווה שזכרת לשלוח לה פרחים.." אני לא מאמין. הפייסבוק לא הזכיר לי את היום הולדת!!!
בתיאוריה, תמיד נראה שעולם ללא אינטרנט ופלאפונים הוא עולם טוב יותר, במציאות, אחרי כמה שעות אנחנו מתחילים להתגרד.
אל תמצאו את עצמכם בלי חבילת גלישה – זה הזמן להגדיל!
מוזמנים לבחור את תוספת הגלישה שמתאימה לכם
וסעו בזהירות J
