מהפכת עולם ה-IoT שהופך לעולם חכם מבוסס "אינטליגנציה מלאכותית"
"IoT חכם" מבוסס AI - איך מנתחים, מפיקים תובנות בזמן אמת וגם שומרים על חיסיון המידע, שמופק ממיליארדי הסנסורים הקיימים כבר בעולם ומתרבים בקצב מבהיל? חשיפת הפתרונות החדשים מבית יבמ.
אבי וייס | 30/04/18 | 10:02 | זמן קריאה: 3 דקות
"הבשורה הגדולה שלנו, שאנו נשמור תמיד על המידע של הלקוח, גם אם הוא בקצה העולם", מתאר אופיר גלזר, מנהל תחום ווטסון-IoT, יבמ ישראל. "אנו מספקים פתרונות הנותנים העצמה לאדם, שמשתמש במערכת שלנו, בזמן אמת, כדי שהוא יוכל לפעול יותר חכם ויותר יעיל בזמן אמת. הכל נעשה תוך הגנה מלאה על המידע ועל הפרטיות".
קיימתי ראיון בלעדי עם אופיר גלזר, שמוביל את תחום המכירות של פתרונות Watson IoT ב-IBM ישראל, כדי לשמוע על מימוש הרעיון של "IoT חכם", פתרון חדשני ופורץ דרך בעולם ההייטק, מבוסס AI (ר"ת: Artificial Intelligence), פתרון, שחלקו המרכזי פותח כאן בישראל. תזכורת: בשלוש השנים הקרובות יפעלו בעולם כ- 75 מיליארד מכשירים מקושרים לרשת (IoT)!
שאלה: מה זה "Watson IoT"?
אופיר גלזר: "חטיבת Watson IoT היא חטיבה חדשה ב-IBM. היא הוקמה לפני כ-3 שנים, כש-IBM הכריזה, שתשקיע כ-3 מיליארד דולרים בתחום זה. ווטסון היה קיים אצלנו, אבל לא היה לו קשר לעולמות סביב טכנולוגיות ה- IoT וזה החידוש הגדול.
לפני כשנה, יבמ הקימה את מטה חטיבת Watson IoT במינכן - גרמניה, בהשקעה של כ-200 מיליון דולרים וזה המטה היחיד של איזו חטיבה שלנו מחוץ לארה"ב. מסביב לזה פועלות יחידות המו"פ של התחום החדש הזה.
יש כיום כאלף איש בתחום המו"פ אצלנו, שעוסקים ב-IoT וחיבורו לווטסון, עם אקוסיסטם שלם וענק של שותפים מכל רחבי העולם, כדי לפתח ולייצר פתרונות חדשים בעולם ה-IoT, פתרונות מבוססי AI. חלק מאוד חשוב מהפיתוחים הללו נעשו ונעשים במעבדות הפיתוח של יבמ בחיפה".
שאלה: מה מפתחים בחיפה?
תשובה: "בישראל, במרכזי המו"פ של יבמ, לרבות בחיפה, מפתחים בגדול 2 פתרונות חשובים וחכמים לשוק העולמי בתחום ה-IoT:
א. פתרון לבטיחות עובדים. זו מעין 'חליפת סנסורים' המנטרת כל הזמן מדדים סביב העובד, במטרה לעקוב אחרי מילוי תנאי הבטיחות של מקום עבודתו ומקום הימצאו שלך האדם המנוטר.
בנוסף, המערכת הזו יודעת לתת ולשדר סימני מצוקה ולהזעיק עזרה. המערכת יודעת לזהות מתי העובד נמצא בסיכון, מסיבות רבות, למשל, בחשיפה לטמפרטורה גבוהה, חשיפה לקרינה, חשיפה למזהמים ועוד. זה כולל סימנים ביומטריים של העובד עצמו. למשל, אם הוא צמא מדי ועשוי ליפול או לאבד את ההכרה בגלל צימאון או כל סיבה אישית אחרת. זה פתרון מאוד מתקדם, שנועד לספק מענה של מניעת תאונות. יש לנו כבר ניסיון בעניין מניעת תאונות בנייה, תחום מאוד כאוב עם הרבה נפגעים בתאונות בניה.
יש הרבה יישומים מעשיים למערכת הזו. לא רק לתעשייה. למשל: להציל חיים לקשישים, חולים או תינוקות, שזקוקים להשגחה מתמדת. זו פשוט 'מערכת מצילת חיים' מכל הבחינות.
ב. מערכת Watson Assistant. זו מערכת מתקדמת ביותר של 'עוזר אישי' (Personal Assistance), שמבינה את קולו של המשתמש ומדברת עימו. למערכת הזו יש כמה יתרונות חשובים:
1. זו מערכת פרואקטיבית (בניגוד לכל 'העוזרים האישיים' המצויים בשוק, שהם פאסיביים). המערכת לומדת את האדם שמשתמש בה והיא הופכת לעוזר ברמת VIP אישי למשתמש.
2. המערכת היא White Label, מה שמאפשר לכל עסק וארגון לבצע 'מיתוג אישי' של המערכת, תחת שם העסק, ולחזק את המותג במערכת חכמה - תחת שם העסק.
3. המידע נשאר בכל מקרה של העסק / הארגון המשתמש במערכת, ולא שייך ל-IBM. בימינו, לאור מה שקרה בשוק (למשל עם פייסבוק), זו נקודה מאוד חשובה. IBM לא רואה את המידע של המשתמשים במערכת ולא סוחרת במידע וכן לא יכולה לעשות עם המידע הזה דבר. זה המידע של העסק והמשתמשים בו, לא של IBM.
4. גם אם המערכת הזו מקושרת ומדברת עם מערכות אחרות (והיא בהחלט יכולה להיות מקושרת למערכות חכמות אחרות, כולל למערכות מתחרות), אנו מתחייבים לשמור על פרטיות המידע באופן מוחלט, לא חשוב מה מדיניות הפרטיות של המידע המצוי במערכות המקושרות.
זה עונה לרגולציות הכי מחמירות הקיימות בעולם בתחום שמירת הפרטיות, בכל התחומים".
שאלה: מה המשמעות של הפתרונות החכמים הללו לגבי לקוחות הקצה?
תשובה: "העיקר זה, שהמערכת לומדת מהם הרגלי החיים שלך. המערכת לומדת את ההתנהגות שלך וההעדפות שלך, די מהר.
התוצאה: המערכת יוזמת בעצמה ופונה אליך בהצעות, מה חסר לך ומה אתה יכול לרכוש או להשלים כדי לענות על הצרכים שלך, עוד לפני שהגדרת אותם. זו המשמעות המלאה של פרואקטיביות.
זה לא דבר הנמצא במעבדות והוא לא חלום. זה כבר מיושם הלכה למעשה במכוניות "מזרטי" של BMW, בפתרונות של חברת "הרמן" של סמסונג, שבה היא משתמשת במערכת הזו ברמקולים שלה. זה מיושם כבר בכמה בתי חולים ובתי מלון לצרכי מידע ופעילות של החולים והאורחים ועוד פתרונות, שאנו מקדמים ממש כעת.
הפתרונות הללו אמורים להיות מותאמים לכל תעשייה, כולל לתחומי הקמעונאות, לעולם התעופה (יש לנו כבר יישום כזה בשדה התעופה של מינכן) ובתחומים נוספים. 'השמיים הם הגבול' ליישומים, שניתן לפתח על המערכת הזו".
שאלה: למה החלטתם לחבר את פלטפורמת ווטסון לעולם ה-IoT?
תשובה: "כי מערכת ווטסון היא המותג של IBM בעולם הקוגניטיבי ולשם אנו הולכים.
הצורך הזה בא מעולם השירות, שנולד סביב עולם ה-IoT. אם תבחן את עולם ה-IoT, בסוף זו בעיה של Data וניתוח של Data. לכן, היה צורך לבנות יישומים מספיק חזקים, שיכולים להתמודד עם היקפי ה-Data , שמפיקים מיליארדי הסנסורים של ה-IoT, שמתפשטים בקצב מטורף לכל פינה ובכל תעשייה בכל מקום בעולם".
שאלה: איך הפתרון הזה מיושם בפועל - בשטח?
תשובה: "חברת IBM מתמקדת בתחום התוכנה ובפלטפורמות תוכנה. אנו לא עוסקים בחומרה של עולם ה-IoT. לזה יש מספיק מפתחים ומתחרים. לכן, בנינו אקוסיסטם ענק של שותפים גלובליים וגם מקומיים, שמספקים ללקוחות הקצה את פתרונות החומרה. אנו מחברים לזה את פתרונות התוכנה החכמה שלנו.
כל פרויקט מתחיל מההבנה: מי מפתח את המכשור, את הסנסורים, ואיך לקשר אותם לפלטפורמה החכמה של יבמ. הפרוטוקול המקובל בתעשייה לחיבור הזה נקרא MQTT, זה פרוטוקול תקשורת די וותיק, שעבר שיפורים רבים, ש-IBM מפתחת ומספקת, פרוטוקול היודע להתמודד עם מיליוני טרנזקציות בין הסנסורים לענן המרכזי בצורה מאובטחת. הגישה הזו היא גישה מתוקננת בשוק ומופעלת בכל פרויקט.
כך, המידע מגיע מהסנסור לענן ה-IoT בצורה מאובטחת העונה לתקן ISO27001, כשאנו מוסיפים מעל התקן הזה יכולות אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, כולל זיהוי אנומליות. פתרון הסייבר שלנו מפותח במרכז המו"פ שלנו בבאר-שבע. כך, הלקוח מקבל מעטפת של פתרון שלם, קצה לקצה, כולל הגנת סייבר.
יש לנו כבר כמה יישומים לזה. למשל, באלקטרה מוצרי צריכה. יצאנו ביחד איתה בפתרון של 'מזגן חכם'. אלקטרה פיתחה סנסור המותקן בתוך המזגן.
יש לסנסור הזה 2 שימושים:
1. לאפשר לצרכן, בעל המזגן, להתקשר עם המזגן דרך הסמארטפון או המחשב שלו.
2. לנטר האת מזגן ולדווח על תקלות ותקינותו. זה, למעשה, המאפיין החשוב ביותר לאלקטרה וגם לצרכן. המערכת מבצעת דיאגנוסטיקה למזגן מרחוק ויכולה לפתור בעיות מרחוק (משליטה מהמוקד של אלקטרה), ולחזות בעיות עוד לפני שהצרכן מרגיש בתקלה במזגן. זה חוסך המון בעלויות, בגלל שלא צריך לשלוח טכנאי לבית על כל תקלה. אפשר לראות אותה מרחוק.
התוצאה: המערכת החכמה הזו משנה את שיטת הפעולה של אלקטרה מול לקוחותיה. אלקטרה יכולה ליזום תיקונים, בלי שהלקוח בכלל התלונן, כי רואים מרחוק, שעומדת להיות תקלה. כלי האנליטיקה יוצרים מהפכה בכל עולם התחזוקה וחיזוי תקלות.
התחום, שנולד סביב ההתפתחות הזו, קרוי Predictive Analytics ו- Predictive Maintenance. זה פתרון מאוד אטרקטיבי וחדשני לעולם התחזוקה והתמיכה הטכנית בכל מוצר.
כלומר, המערכת יודע להבחין מראש ויכולה לייצר מודל חיזוי מדויק למזגנים, מתי הם זקוקים לתחזוקה ולתיקון ומה בדיוק לתחזק ולתקן. אם אתה יודע מראש בזמן אמת, שהמזגן עומד להתקלקל, אתה לא רק חוסך כסף בתחזוקה, אתה עונה לצרכים של הלקוחות שלך ורוכש את נאמנותם לפתרון שלך.
תחום נוסף, שמתפתח סביב הפתרון הזה ובקשר בין חברת אלקטרה ללקוחותיה הוא, שאלקטרה יודעת מהניטור מהם הרגלי השימוש של הלקוח שלה במזגן ויכולה להפיק מזה תובנות והמלצות ללקוח וכן יכולה להפיק מזה תובנות עבור עצמה, איך לפתח את הדור הבא של מזגנים. כך, שייענו טוב יותר לצרכים ולדפוסי השימוש של הצרכנים.
דוגמה נוספת ליישום חכם היא חברת 'קונה', חברת מעליות גדולה. אנו מנטרים במערכת את המעליות ואוספים מידע עם יכולת לבנות תכנית תחזוקה ואבחון בעיות מרחוק, עוד לפני שהמעלית מושבתת בגלל תקלות. ניתן לקבל הרבה מידע מהמעליות. לכן ראינו, שניתן לפתח הרבה יישומים סביב המעליות וזה ממש כעת בפיתוח גם ע"י שותפים שלנו.
תחום נוסף ליישום הוא תחום החניה. חברת 'ריפבליק פרקינג' מארה"ב, שיש לה כ-100 מגרשי חניה עם כ-50 אלף מקומות חניה, החליטה להתקדם עם הפתרון שלנו ולבנות עי"כ מודלים עסקיים חדשים לתחום החניה.
הניטור של החניה מאפשר לה לבנות מודל אנליטי, שבו ניתן לחזות את מקום החניה של זה הנוסע לכיוון החניון וניתן למכור לו מקום חניה מועדף, לפי הערך המיידי והמיקום של החניה, מול הצרכים של הנוסע לכיוון מגרש החניה, עוד לפני שהגיע אליה בכלל. למשל: נוסע לחוץ בזמן ומעוניין בחניה קרוב למעליות ולכניסה למשרדים אליהם הוא נוסע, יכול לרכוש מראש את מקום החנייה הקרוב הזו.
יש לנו פתרונות בתחומים רבים גם ליישומים צבאיים, שכבר מיושמים בצבא האמריקאי. דוגמה אחת זה מסוק אפא'צי, שבעזרת המערכת שלנו נאספים נתונים על המסוק וניתן לדעת את רמת כשירותו בכל שניה ולחזות את צרכי התחזוקה שלו ולנהל את התחזוקה של המסוק בצורה מאוד מדויקת.
פרויקט אחר הוא על נגמ"ש Stryker, שבו מנטרים את פעולת הרכב, מזהים כל תקלה ובונים לו תכנית תחזוקה המותאמת למצב הרכב בכל רגע עם חיזוי מדויק לתקלות.
היתרון של המערכת שלנו, שהיא יודעת לסרוק את כל מדריכי התחזוקה והטיפולים, למשל, של הנגמ"ש הספציפי הזה. כך, שכל המידע איך לטפל בנגמ"ש ידועים למערכת. לכן, הטכנאי, שניגש לטפל בתקלה, מקבל מהמערכהמלצות מדויקות איך לטפל בתקלה. זה מונע החלפת רכיבים מיותרת, מה שקורה כשלא ברור לטכנאי מה מקור התקלה. מדובר בחיסכון אדיר של משאבים לצבא האמריקאי.
תחום נוסף, שבו אנו מפתחים פתרונות, זה תחום התעשייתי. מדובר ב'מהפכת התעשייה הרביעית'. יש לנו סט שלם של פתרונות לתעשייה ואנו מתמקדים ב-2 אפיקים מרכזיים:
א. זמינות של פס הייצור. בעיקר מדובר בחיזוי מתי מכונה עומדת להתקלקל וכיצד למנוע את ההשבתה שלה.
ב. יעילות של פס הייצור. כאן בודקים לא רק תחזוקה, אלא את האיכות של המערכת, בדיקת התהליך של המערכת. למשל, המערכת בודקת אם יש ירידה באיכות המוצר המופק מקו הייצור, ירידה המתגלית במערכת הרבה לפני שאנשי 'בקרת האיכות' מזהים את הירידה הזו באיכות.
זה כולל זיהוי תוך שימוש במצלמות המצלמות את המוצרים הנעים בקו הייצור ויוצאים מקו הייצור. זו מערכת מאוד חכמה המבוססת על Machine Learning ויכולה לזהות סוגים שונים של תקלות בתהליך.
בתעשייה יש המון תהליכים וזה קיים בתעשיות הכבדות ביותר דוגמת תעשיות המלט, הפלסטיקה, התרופות, המתכת ועוד. המערכת מבצעת ניתוחים מתוך התהליך ורואה מה הפרמטרים המשפיעים על התהליך. כך, מספקים מידע בתהליך וזה יכול לחסוך לא רק במניעת תקלות בייצור, אלא גם לחסוך, למשל, באנרגיה".
שאלה: מה משמעות השת"פ שלכם עם פלאפון?
תשובה: "חברות Telco בכל העולם נכנסו לתחומי ה-IoT. גם פלאפון. הם מעוניינים לתת ערך לכל שרשרת המידע סביב ה-IoT.
מבחינתנו, פלאפון היא אינטגרטור לעולם ה-IoT, שמיישם את המערכת שלנו אצל לקוחות הקצה של פלאפון. הפתרון של פלאפון הוא 'קצה לקצה' וכולל את הכל, גם רכיבי חומרה, שאינם שלנו, כי אנו לא עוסקים בחומרה בעולם ה-IoT. פלאפון הפכה לשותף אסטרטגי שלנו, כי היא משתמשת בפלטפורמת ה-IoT שלנו ומספקת פתרונות חכמים גם לתעשייה. היא משתמשת בכל הכלים מעל לענן שהיא בנתה לנושא הזה והיא יכולה לשלב במערכת שלה כל יכולת, שיש ל-Watson IoT".
שאלה: מה אתם עושים בתחום "הבניינים החכמים"?
תשובה: "זה תחום נוסף, שהתפתח אצלנו סביב Watson IoT. בתחום "הבניינים החכמים" אנו עוסקים בעיקר ב-4 תחומים:
א. Space Optimization. אנו מנטרים היכן עובדים מסתובבים או נמצאים בבניין ומנתחים את זה ומזה יכולים ללמוד ולהמליץ על ניצול נכון ואפקטיבי של השטח של הבניין והחדרים שבו, כולל המלצות של שינוי גודל ומיקום חדרים. זה גם משפיע על צריכת האנרגיה, על החניה, על שירותים נלווים לעובדים דוגמת אוכל ועוד.
ב. חיסכון באנרגיה. פיתחנו כאן פתרון חדש, שבו אנו מתחברים לכל המונים ולכל השקעים ולכל המכשירים זוללי החשמל, לומדים מה קורה, לומדים את ההתנהגות האנרגטית של הבניין ומה שיש בו ומזה מפיקים תובנות והמלצות. ניתן לבנות תחזיות ולזהות אנומליות. מהניסיון, שכבר צברנו במערכת החדשה הזו עולה, שניתן לחסוך עד כ-15% מהוצאות החשמל של הבניין. זה הרבה כסף.
ג. פתרון לתחזוקה של הבניין. זה כולל חיזוי של תחזוקה נדרשת וחיזוי תקלות.
ד. פתרון של סיוע - Assistance. לתת סיוע לעובדים ולאורחים בבניין. כולל הכוונה, סיוע במצוקה ובתקלות, למשל בשריפה, או שנתקעת המעלית או הדלת ועוד".
שאלה: לאן אתם הולכים עם הפתרונות הללו של Watson IoT?
אופיר גלזר: "אנו עומדים לחשוף לכל השוק את היכולות, שכבר חשפנו בהכרזות הפומביות שלנו. זאת מאחר, שמדובר בפתרונות, שהם ממש בתחילת הדרך ויש עוד ללמוד מה הצרכים הספציפיים של כל פלח שוק וכל לקוח.
אנו מאוד מעוניינים לשמוע מלקוחות קיימים או פוטנציאליים איך משלבים את היכולות החדשות הללו בתחומים חדשים, שלא היינו בהם עד כה, דוגמת מכונות תעשייתיות.
המודלים של החיזוי הולכים להשתפר משמעותית. השילוב הזה של מוצרים שונים מעולמות שונים מחייב אותנו לפתח ולהמשיך לפתח כדי לממש את יכולת החיזוי וזה מאפשר לנו להגיע לפתרונות חדשים ומשולבים המכסים מוצרים רבים במקביל. זה מה שמייחד אותנו בשוק הזה.
ההחלטה שלנו ברורה: אנו נפתח פתרון ייעודי לכל תעשייה המעוניינת בנו. אנו הולכים לכל מקום, לעולמות מגוונים דוגמת: האוטומוטיב, הביטוח, התעופה, הצבא, התקשורת ועוד. אנו נפתח את האסטרטגיה הזו לכל שוק ולכל לקוח.
אנו מעוניינים להנגיש את העולם החדש הזה בצורה יותר ידידותית למשתמשי הקצה. כך, שכל אחד, גם ללא כל ידע טכני או איזו הכשרה, יוכל לקבל מידע ולהשתמש במידע בלי להבין בכלל מה זה AI.
בנוסף, יש היום טרנד מאוד חזק בעולם ה-IoT: להעביר את ה-AI למכשירי הקצה. זו מהפכה של ממש. כלומר: הפתרונות והחוכמה לא יהיו רק במרכז, בענן שלנו או בענן של הספק, אלא גם במכשירי הקצה עצמם המפוזרים בכל מקום. הם יהיו מעין עננים זעירים, שיש להם יכולת עבודה עצמאית ויכולת ניתוח עצמאית, גם ללא קישור לענן המרכזי.
כבר התחלנו בזה, למשל באסדות קידוח בים הצפוני, שם התקשורת מהאסדה לענן המרכזי דרך קישור לווייני היא מאוד יקרה.
אנו הולכים ומשקיעים הרבה במו"פ בכיוון הזה. זה לא רק באסדות קידוח מבודדות. זה, למשל, כבר מיושם בפרויקטים, שאנו מבצעים עם אפל ועם קוקה קולה, לצרכי תחזוקה חכמה. החוכמה הזו יכולה להיות, למשל, בכל מכונה המוכרת בקבוקי קוקה קולה בכל פינה בעולם.
אנו מפתחים פתרונות, שבהם אין צורך להוציא ולשגר מידע מהסנסורים לענן המרכזי. כך, אפשר לשמור על פרטיות וחיסיון המידע במכשיר הקצה עצמו, בענן פרטי זעיר. הענן הזעיר הזה ניתן למימוש גם בסמארטפונים ובמכשירי קצה קטנים יותר. זה פתרון, שישנה את כללי המשחק בשוק. אני מאוד נלהב לקראת ההתפתחות של הכיוון הזה".
